כיצד העולם באמת פועל? הרצאה חדה ומאוד נדירה - פרופסור דוד פסיג בקפה דעת

ההרצאה מתחילה עם פרופסור דוד, שמתאר את מטרותיה ואת האתגרים שבכך לראות את העתיד. המטרה היא להציע תיאוריה להבנת השינויים הגלובליים וההיסטוריים במאה ה-21 ולנסות להבין את התהליכים הגדולים בהקשר רחב. הקושי בהבנת התהליכים ההיסטוריים מוצג כרקע להמשך הדיון.

פרופ' דוד מתאר את התיאוריה שלו להבנת המציאות, המבוססת על התמודדות עם משאבים לאורך ההיסטוריה. הוא מסביר שזה אלפי שנים האנושות נלחמת על משאבים, ושהקשר לקרקע ולמשאבים משפיע על המסחר ועל המלחמות. הוא מתייחס לקשיים בהבנת התהליכים היסטוריים תוך כדי התרחשותם.

התמקדות על התקופה אחר מלחמת העולם השנייה, שבו נוצר סדר גלובלי חדש שמטרתו למנוע מלחמות שנובעות מתחרות על משאבים. המנצחים ניסו לשנות את התודעה הקיימת דרך עזרה למנוצחים, פתיחת מעברים ללא גבולות ושיתוף פעולה כלכלי, כדי למנוע מחסור והקטנת סיבות למלחמות בעתיד.

דיון על הסכמי הסחר והגלובליזציה, שמטרתם לפתוח עולמות מסחריים ולהפחית מסי מעבר. ארה"ב לקחה על עצמה את תפקיד השיטור הימי כדי להבטיח את הסדר הזה. החזרות על הצורך במוסדות בינלאומיים כדי לנהל סכסוכים, ולמנוע תופעות כמו פיראטיות מדינית.

המשבר של 2008 והתפתחות התודעה בסין על שינוי הסדר הגלובלי. עלייתו של שי ג'ינפינג מתוארת בהקשר של שאיפה להפוך את סין למנהיגה גלובלית. הסינים שמים דגש על סחר, ומנסים ללא כפיה או דרישה לשנות ערכים ובכך מתחילה הסלמה במתחים בינלאומיים בעיקר מול ארה"ב.

המאמץ הסיני להתרחב גלובלית דרך סחר וחדשנות, כשהמערב מתחיל לחשוש מהאיום הפוטנציאלי. התאגדות המדינות לבלוקים חדשים אל מול מתחם גלובליזציה שהתערער, תוך דחיפה מצד ארה"ב לתקן את האיזון הבינלאומי. עליית שלושה גושים עיקריים בעידן הנוכחי: המזרחי-סיני, המערבי האמריקאי והודו.

הסכסוך על השליטה בדרכי המסחר הבינלאומיות כגון מצרי מלקה, שמלווים באיומים פוטנציאליים של סגר ימי שיכול להשפיע על הכלכלה הגלובלית. קריסת הסדר הישן דוחפת את המדינות לחשיבה יצירתית ופתיחת דרכים חדשות, בעוד שארה"ב וסין נמצאות בעימות על המרכב הבינלאומי.

תעלת פנמה ופתיחת פרוייקטים אלטרנטיביים כדי לעקוף את צברי הבקבוק של המסחר הבינלאומי. המאבק על השגת טכנולוגיות חדישות לתעבורת נתונים וחשמל. הגלובליזציה מחייבת מדינות להתחרות בצורה יעילה ולהשתמש בעושר המשאבים הגלובלי כדי לשמר את מעמדן בעולם המשתנה.

סין מעוניינת להבטיח את שליטתה בסחר העולמי על ידי יצירת חלופות למסלולים הקיימים ועקיפת המכשולים הימיים הגלובליים. היא מחפשת לבסס דרכי סחר חדשות דרך היוזמה של 'חגורה והדרך'. הטכנולוגיה והמיקום האסטרטגי משחקים תפקיד מרכזי בתוכניות ארוכות הטווח של סין.

חשיבות סחר העולמי במאבקים הגלובליים היא נקודת מפתח. נסקרים מסלולי סחר חלופיים שמדינות שונות בוחנות במזרח התיכון ואסיה, בשילוב שיתופי פעולה אזוריים כמו הסכמי אברהם. המגמה היא להבטיח רציפות במסחר ובזרימת משאבים ללא עקבות ואיומים.

שיתופי הפעולה בין הודו למדינות אחרות כמו איראן ונמלים אסטרטגיים באסיה ממחישים את התמרונים הגיאופוליטיים העולמיים. הניסיונות לייצר תשתיות חדשות לסחר מגדילים את השפעתן של מדינות לא מסורתיות ומביעות שינוי בשיטות ותנועות מסחר.

ארה"ב מנסה לתמרן את דרכי המסחר האסטרטגיות בשימוש בכוחה הצבאי והפוליטי, במקביל לשימוש בסנקציות וכלים כלכליים. מתוארת השפעתה של רשת תמיכת המסחר על מדינות מהמזרח התיכון ועד מזרח אסיה, כשכל שינוי בסחר העולמי משפיע על קולקטיביות המדיניות הכלל-עולמית.